עשרה מועדונים שעיצבו את תרבות חיי הלילה בישראל, מבאר שבע ועד תל אביב, מרוק חי ועד טראנס. אלה הסיפורים שמאחורי השמות.
הוותיק מכולם. מועדון הפורום נחנך רשמית ב-14 בנובמבר 1988, והוקם על ידי האחים יוסי ורועי שוורץ . עם השנים הוא נבנה מחדש בהשקעה של עשרות מיליונים ונחשב לאחד ממתחמי חיי הלילה המושקעים בישראל, מותג מיתולוגי שמושך בליינים שנוסעים אליו שעה ויותר. הפורום צמח ל"קבוצת הפורום" שמאגדת עסקים בתחומי המסעדנות, הפקת אירועים ופסטיבלים ועוד. הוא פעיל עד היום.
רוקסן (נכתב גם רוקXן) היה מועדון הופעות שפעל בתל אביב מ-1989 ועד 1994, במבנה תעשייתי צר וארוך ברחוב הברזל 10 ברמת החייל. ערב הפתיחה הרשמי, באוגוסט 1989, כלל את סיון שביט, החברים של נטאשה ורמי פורטיס. לצד אמנים מבוססים כמו ריקי גל, קורין אלאל, מתי כספי ורמי פורטיס, רוקסן נתן במה ראשונה לדור שלם של להקות רוק צעירות. בימי שלישי התקיימו בו ערבי "מוות לטכנו" (Death to Techno) של רוק כבד, שקידמו מאוד את הז'אנר בארץ. המועדון נסגר בנובמבר 1994. לדף המלא ←
ב-1994 הוסב מבנה קולנוע אלנבי למועדון הלילה אלנבי 58 , על ידי אורי שטרק, רל נדל וניצן לב צור. מסיבות הטראנס וההאוס שנערכו בו מדי יום חמישי הפכו אותו למוביל בסצנת המועדונים התל אביבית של שנות ה-90, ותקליטנים מהמובילים בעולם פקדו אותו. מגזין Ministry of Sound הכתיר אותו כאחד מעשרים המועדונים הטובים בעולם. ב-1996 החלו בו מסיבות ה"אפטר" של שעות הבוקר, והוא אף הוציא שלושה אלבומי אוסף בשם "קולנוע אלנבי 58". המועדון נסגר ביוני 2000, ומייסדיו הקימו אחריו את מועדון ה-TLV בנמל תל אביב.
בניגוד לאחרים, השורשים של האומן 17 ירושלמיים. הוא נפתח בשנות ה-90 באזור התעשייה תלפיות בירושלים, ברחוב האומן, וניגן טראנס ומוזיקה אלקטרונית. המועדון הציב סטנדרטים בין-לאומיים של סאונד, תאורה ותפאורה, וקיים סלקציה קפדנית בכניסה. הוא נודע במיוחד במסיבות ה"אפטר" שהחלו עם עלות השחר ומשכו שיירות בליינים מתל אביב. עד 1998 היה מועדון ירושלמי בלבד, ובין 1998 ל-2000 הפך לתופעה ארצית שכל הארץ הכירה. בהמשך נפתח גם סניף תל אביבי.
היכל הרוק של תל אביב. הבארבי הוקם ב-1994 על ידי הזוג שאול ואריאלה מזרחי, ונקרא על שם הפאב בסרט "החיים על פי אגפא". הוא נחשב לאחד ממועדוני הופעות הרוק הגדולים והידועים בישראל. בתחילת דרכו נתן במה לאמנים מתחילים, ובהמשך הפך לביתם של אמני רוק ישראלים מובילים. הוא הקים את לייבל "בארבי רקורדס" , אירח לאורך השנים אמנים בינלאומיים רבים, ובתחילת 2024 עבר לנמל יפו. הוא פעיל עד היום.
שנפתח כ "האוס און 26" על שם מספר הבניין ברחוב אלנבי, ובהמשך הפך ל אזימוט , היה אחד ממעוזי האלטרנטיב הבודדים בתל אביב. מייסדיו אורן טופט, שגיא שער וקאופמן יצרו ממנו מועדון חברים של ממש, עם קהל נאמן בגילאי 20 עד 26. המוזיקה היתה רוק שנות ה-90, אינדי, אלטרנטיב, גראנג', בריט ומטאל, ולצד הרחבה הראשית פעלה רחבת אייטיז וגל חדש עם תקליטנים כמו ג'קי שרגא, שחף שוורץ ומוטי C. בהמשך פעל אזימוט גם ברחוב לילינבלום 25. לדף המלא ←
מועדון TLV הוקם בשנת 2000 על חורבות חניון המזח בנמל תל אביב, על ידי רל נדל וזיו שני, והמשיך את תקופת הזוהר של אלנבי 58 והאוקטופוס. זה היה מגה-קלאב חדשני עם שלושה אולמות ענקיים, תאורה ייחודית ורקדניות, שמשך אליו אלפי אנשים. לאורך השנים התארחו בו עשרות תקליטנים מהעולם, בהם דייוויד גואטה, טייסטו, סאשה, בוב סינקלר ומארק רונסון. הוא נסגר במסיבת פרידה ב-3 בינואר 2013, וסימן את סוף עידן המגה-קלאבים של תחילת שנות ה-2000. לדף המלא ←
מועדון הלמון (House of Lemon) נפתח ב-1993 ברחוב הנגרים בפלורנטין, והיה אחד ממעוזי האנדרגראונד של תל אביב. בעוד שאר העיר ניגנה מיינסטרים, הלמון היה המקום היחיד בארץ שניגן האוס, טכנו ודיפ-האוס, והראשון שאסף קהל מגוון לחלוטין תחת קורת גג אחת. תקליטן הבית של ימי שישי היה שגיא הבר, והליין המזוהה עם המקום נקרא "Thank God it's Friday". ב-1996 הוציא המועדון אוסף מיקס, בשורה אחת עם האוספים של אלנבי 58 והאומן 17. לדף המלא ←
מועדון הדאנג'ן (Dungeon, "צינוק") נוסד ב-2002 על ידי עמוס לוי בכיכר קדומים ביפו העתיקה, במבנה טורקי עתיק. בשנותיו הראשונות התאפיין הסאונד שלו ב דארק אייטיז ו-EBM , מה שקשר אותו ישירות לסצנה האפלה והאלקטרונית של תל אביב. במקביל הוא היה למועדון ה-BDSM והפטיש הראשון בישראל, ואחד ממותגי הלילה הוותיקים בעיר. לאורך השנים עבר המועדון בין מיקומים: נסגר ב-2007 בהוראת העירייה, נפתח מחדש ב-2010 בדרום תל אביב, וב-2018 עבר לרחוב הארבעה. בחלליו צולמו קליפים של עידן רייכל ("ממעמקים"), שלומי שבן ("אינטואיציה") ורגב דהן ("חבל שחור"). המועדון פעיל עד היום. לדף המלא ←
מועדון הברקפסט (Breakfast Club) נפתח באמצע שנות ה-2000 ברוטשילד 6 בתל אביב, על ידי דוד טור ושותפיו, במרתף שפעל עד אור הבוקר. ללא יחסי ציבור, מפה לאוזן, הוא הפך לאחד המקומות שהגדירו מחדש את חיי הלילה של תל אביב המודרנית, ונחשב מהראשונים בעיר שהביאו אלקטרו לרחבה בתנאים אמיתיים, מחוץ למסיבות המחתרת. הליין המזוהה עם המקום היה "מיסשייפס" של התקליטנית אהל עדן. כאן, לפני כ-15 שנה, התקיימו מסיבות משולש הזהב ו בחזרה לפינגווין של מיקי חיים – שני מותגים שממשיכים לפעול עד היום ב-OZEN, וכך נמתח קו ישיר בין הסצנה האפלה של אותם לילות לאירועים של ימינו. לדף המלא ←